אחסון מזון נכון במקרר ובמקפיא: כך תשמרו על טריות ותזרקו פחות

כמעט בכל בית בישראל מוצאים בסוף השבוע שקית של עלי חסה נבולים, חצי קופסת גבינה שהעלתה עובש, או קופסת שאריות שנשכחה בפינה האחורית של המקרר. אובדן מזון ביתי הוא תופעה נפוצה, והוא פוגע גם בכיס וגם בסביבה. חלק גדול ממנו נובע לא מקנייה מופרזת, אלא מאחסון לא נכון. כשיודעים איפה לשים כל מוצר, איך לארוז אותו ומתי להקפיא, אפשר להאריך משמעותית את חיי המזון ולזרוק הרבה פחות. במדריך הזה נעבור על העקרונות החשובים.

המקרר הוא לא מקום אחיד

רבים מתייחסים למקרר כאל ארגז קר אחד, אבל בפועל יש בו אזורים עם טמפרטורות שונות. דלת המקרר היא האזור החם ביותר, כי היא נחשפת לאוויר חם בכל פתיחה. המדפים העליונים יציבים יחסית, והמדף התחתון, ממש מעל מגירות הירקות, הוא בדרך כלל הקר ביותר. מגירות הירקות מתוכננות לשמור על לחות גבוהה יותר.

הטמפרטורה המומלצת למקרר ביתי היא בסביבות ארבע מעלות צלזיוס או מעט פחות. מדחום מקרר זול יכול לעזור לוודא שהמקרר אכן מגיע לטמפרטורה הזו, כי הכפתור בתוך המקרר לא תמיד משקף את המציאות. מקרר עמוס מדי מתקשה לקרר באופן אחיד, ולכן כדאי להשאיר מקום לזרימת אוויר.

מה שמים איפה

הנה חלוקה מקובלת שעוזרת לשמור על בטיחות ועל טריות:

• מדף תחתון: בשר, עוף ודגים טריים, בקופסה סגורה או על צלחת, כדי שנוזלים לא יטפטפו על מזונות אחרים.
• מדפים אמצעיים: מוצרי חלב, ביצים בקרטון המקורי, ממרחים ומזון מוכן.
• מדף עליון: שאריות מבושלות ומזון מוכן לאכילה.
• מגירות: ירקות ופירות, רצוי בנפרד זה מזה.
• דלת: רטבים, ריבות, משקאות ומוצרים עם חומצה או מלח שאינם רגישים במיוחד.

ביצים וחלב, למרות שנוח לשים אותם בדלת, עדיף לאחסן בתוך המקרר עצמו, שם הטמפרטורה יציבה יותר.

ירקות ופירות: לא כולם אוהבים קור

לא כל תוצרת טרייה צריכה מקרר. עגבניות מאבדות טעם ומרקם בקור, ולכן רבים מעדיפים לשמור אותן על השיש עד שהן בשלות. בצל, שום, תפוחי אדמה ובטטות נשמרים היטב במקום קריר, חשוך ומאוורר מחוץ למקרר, ורצוי לא יחד, כי בצל עלול להאיץ את הנביטה של תפוחי האדמה. בננות ואבוקדו מבשילים על השיש, ואפשר להעביר אותם למקרר כשהם בשלים כדי להאט את התהליך.

יש פירות שמפרישים גז אתילן שמאיץ הבשלה של פירות וירקות אחרים, ביניהם תפוחים, בננות ואבוקדו. כדאי להפריד אותם מירקות עליים ומפירות רגישים. ירקות עליים, עשבי תיבול ותותים מעדיפים לחות מבוקרת: עטיפה במגבת נייר לחה מעט ושקית או קופסה סגורה מאריכות את חייהם בכמה ימים. עשבי תיבול כמו פטרוזיליה וכוסברה אפשר גם להעמיד בכוס מים במקרר, כמו זר פרחים.

שאריות: הכלל של קירור מהיר

אוכל מבושל צריך להגיע למקרר בהקדם, ולא להישאר שעות ארוכות על הכיריים או על השיש. כלל אצבע מקובל הוא לא להשאיר מזון מבושל בטמפרטורת החדר יותר משעתיים, ובימים חמים פחות מכך. סיר גדול וחם מתקרר לאט, ולכן עדיף לחלק את התבשיל לכמה קופסאות רדודות שמתקררות מהר יותר.

רוב השאריות המבושלות מחזיקות במקרר כשלושה עד ארבעה ימים. סמנו את הקופסאות בתאריך ההכנה, במדבקה או בטוש, כדי שלא תצטרכו לנחש. מה שלא ייאכל בזמן הזה, עדיף להעביר למקפיא מוקדם ולא לחכות לרגע האחרון.

המקפיא: החבר הטוב ביותר נגד בזבוז

המקפיא הוא כלי רב עוצמה לצמצום אובדן מזון, בתנאי שמשתמשים בו נכון. כמעט כל דבר ניתן להקפאה: לחם פרוס, בשר ועוף, תבשילים ומרקים, קטניות מבושלות, פירות בשלים מדי לשייקים, עשבי תיבול קצוצים בשמן זית בתבניות קרח ואפילו גבינה צהובה מגוררת.

כדי לשמור על איכות, ארזו את המזון באופן אטום, הוציאו כמה שיותר אוויר מהשקיות והקפיאו במנות שמתאימות לשימוש אחד. אריזה שטוחה של שקיות מאפשרת הקפאה והפשרה מהירות יותר וחוסכת מקום. סמנו כל אריזה בתוכן ובתאריך. הטמפרטורה הרצויה למקפיא ביתי היא מינוס שמונה עשרה מעלות או פחות.

הפשרה בטוחה

הדרך הבטוחה ביותר להפשיר בשר, עוף ודגים היא במקרר, לאט, במשך הלילה או יותר לפי הגודל. הפשרה על השיש בטמפרטורת החדר אינה מומלצת, כי החלק החיצוני מתחמם הרבה לפני שהפנים מופשר. כשממהרים, אפשר להפשיר במיקרוגל בתוכנית הפשרה ולבשל מיד, או לטבול את האריזה האטומה במים קרים ולהחליף אותם מדי פעם.

מזון שהופשר במקרר אפשר בדרך כלל להחזיר להקפאה אם לא בושל, אם כי האיכות עלולה להיפגע. מזון שהופשר בשיטות אחרות, עדיף לבשל ולאכול.

תאריכים על האריזה: מה הם אומרים באמת

על מוצרים רבים מופיע תאריך, אבל לא כל תאריך אומר אותו דבר. סימון של תאריך אחרון לשימוש מתייחס בדרך כלל למוצרים רגישים, כמו בשר טרי ומוצרי חלב מסוימים, ויש להקפיד עליו. סימון כמו מומלץ לשימוש עד מתייחס בעיקר לאיכות, ומוצרים יבשים רבים עדיין ראויים למאכל זמן מה אחריו, אם נשמרו כראוי והאריזה שלמה.

בכל מקרה של ספק, סמכו על החושים: ריח חריג, שינוי צבע, עובש או אריזה נפוחה הם סימנים לזרוק. במזונות שבהם הסיכון גבוה, עדיף לנהוג בזהירות.

הרגלים קטנים שחוסכים הרבה

תכנון הוא המפתח: לפני הקנייה הציצו במקרר ובמקפיא, כתבו רשימה ותכננו את ארוחות השבוע. בעת סידור הקניות, העבירו את המוצרים הישנים קדימה ואת החדשים לאחור, כמו שעושים בסופרמרקט. הקדישו מדף או קופסה למוצרים שצריך לאכול בקרוב, כדי שכל בני הבית יידעו ממה להתחיל.

ושאריות הן לא סוף הדרך: ירקות רכים מעט הופכים למרק או לשקשוקה, לחם יבש הופך לפירורים או לקרוטונים, ופירות בשלים מדי הופכים לעוגה או לשייק.

לסיכום, אחסון נכון של מזון הוא שילוב של ידע בסיסי והרגלים פשוטים. הכירו את האזורים במקרר, התאימו לכל מוצר את המקום הנכון, קררו שאריות מהר, השתמשו במקפיא בחוכמה וסמנו תאריכים. התוצאה תהיה אוכל טרי יותר, פחות בזבוז וחיסכון מורגש בהוצאות על מזון.