TOEFL או IELTS: איזה מבחן אנגלית מתאים למי שמתכנן ללמוד בחו״ל

יותר ויותר ישראלים בוחרים להמשיך את לימודיהם בחו"ל, בין אם לתואר ראשון באירופה, לתואר שני בארצות הברית או לתוכנית מחקר בבריטניה. כמעט כל מוסד אקדמי במדינות דוברות אנגלית, וגם תוכניות רבות באירופה שמלמדות באנגלית, ידרוש מכם להוכיח את רמת השפה באמצעות מבחן סטנדרטי. שני המבחנים הנפוצים ביותר הם TOEFL ו-IELTS. על פניו הם דומים, אבל יש ביניהם הבדלים חשובים בפורמט, בסגנון ובאופן הבדיקה. הבחירה הנכונה יכולה לחסוך זמן, כסף ותסכול.

מה המבחנים בודקים

שני המבחנים בודקים את ארבע המיומנויות הבסיסיות: קריאה, האזנה, כתיבה ודיבור. המטרה של שניהם זהה, להעריך אם תוכלו להתמודד עם לימודים אקדמיים בשפה האנגלית. ההבדל הוא בדרך. TOEFL פותח במקור בארצות הברית והוא בעל אופי אקדמי מובהק, עם טקסטים והרצאות שנראים כמו חומר מקורס באוניברסיטה. IELTS פותח בבריטניה ובאוסטרליה ומשלב גם מצבים יומיומיים לצד תכנים אקדמיים.

לכל מבחן יש סולם ציונים משלו. ב-TOEFL הציון הכולל הוא מספר שמורכב מסכום ארבעת החלקים, ואילו ב-IELTS מקבלים ציון בסולם של "להקות" מאחד עד תשע, כולל חצאי נקודות. מוסדות רבים מפרסמים את הציון המינימלי הנדרש בשני המבחנים, כך שכדאי לבדוק מראש מה בדיוק נדרש בתוכנית שמעניינת אתכם.

ההבדל הגדול: חלק הדיבור

אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר הוא האופן שבו נבחן הדיבור. ב-TOEFL מדברים מול מחשב ומקליטים תשובות קצרות בזמן מוקצב. ב-IELTS מתקיים ראיון פנים אל פנים עם בוחן אנושי, שיחה של כמה דקות שבה הבוחן שואל שאלות ומגיב לתשובות.

לכל אפשרות יש מעריצים. יש מי שנלחץ מול אדם זר ומעדיף את הפרטיות של המחשב, ויש מי שמרגיש מוזר לדבר אל מסך ומעדיף אינטראקציה אנושית שבה אפשר לבקש הבהרה. כדאי לחשוב בכנות מה מתאים לאישיות שלכם, ולנסות מבחני דוגמה של שני הפורמטים לפני שמחליטים.

קריאה, האזנה וכתיבה: הבדלים בסגנון

בחלק הקריאה של TOEFL מופיעים בעיקר טקסטים אקדמיים ושאלות רב-ברירה. ב-IELTS יש מגוון רחב יותר של סוגי שאלות, כמו השלמת משפטים, התאמת כותרות לפסקאות ושאלות נכון-לא נכון-לא נאמר. מי שמתקשה בשאלות פתוחות עשוי להעדיף את TOEFL, ומי שאוהב גיוון עשוי להרגיש בנוח ב-IELTS.

גם בכתיבה יש הבדלים. ב-TOEFL יש משימה שמשלבת קריאה והאזנה לפני הכתיבה, ומשימה נוספת של הבעת עמדה. ב-IELTS האקדמי נדרשים לתאר גרף או תרשים ולכתוב חיבור טיעוני. סטודנטים מתחומים כמותיים מרגישים לפעמים בנוח עם תיאור הגרפים, בעוד אחרים מתקשים דווקא בו.

איך בוחרים בפועל

לפני שבוחרים, כדאי לעבור על השיקולים הבאים:

• איזה מבחן מקבלים המוסדות שאליהם אתם מגישים מועמדות. רוב המוסדות מקבלים את שניהם, אבל לא כולם.
• מה המועדים הזמינים בישראל ובאיזה פורמט, במרכז בחינה או מהבית.
• כמה זמן לוקח לקבל תוצאות, במיוחד אם הדדליין קרוב.
• מה הסגנון שבו אתם מרגישים חזקים יותר לפי מבחני תרגול.
• האם תצטרכו את המבחן גם לצורכי ויזה או הגירה, שם לעתים יש דרישה ספציפית.

העלויות של שני המבחנים דומות יחסית, ונמצאות ברמה של כמה מאות דולרים. מאחר שהמחירים מתעדכנים, כדאי לבדוק אותם באתרים הרשמיים לפני ההרשמה.

אסטרטגיית הכנה חכמה

ההמלצה החשובה ביותר היא להתחיל במבחן אבחון מלא. כך תדעו איפה אתם עומדים ביחס לציון הנדרש, ותוכלו להעריך כמה זמן הכנה תצטרכו. למי שקרוב ליעד, חודש של תרגול ממוקד עשוי להספיק. מי שרחוק יותר צריך לתכנן כמה חודשים.

בזמן ההכנה, התמקדו במבנה המבחן ובניהול הזמן, לא רק בשיפור האנגלית הכללית. הרבה נבחנים טובים מאבדים נקודות פשוט כי לא הספיקו לסיים חלק מסוים. תרגול בתנאי זמן אמיתיים, עם שעון מול העיניים, הוא קריטי.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

טעות נפוצה אחת היא להירשם למבחן קרוב מדי לדדליין של ההגשה. אם הציון לא יגיע ליעד, לא יהיה זמן לגשת שוב. מומלץ לתכנן לפחות חודשיים של מרווח. טעות נוספת היא להזניח את חלק הדיבור, כי "אני מדבר אנגלית בסדר". דיבור במבחן דורש מבנה ותזמון, וזה משהו שצריך לתרגל.

מבחן במרכז בחינה או מהבית

בשנים האחרונות התרחבה האפשרות לגשת למבחני אנגלית מהבית, באמצעות מחשב אישי ומצלמה, תחת השגחה מקוונת. האפשרות הזאת נוחה במיוחד למי שגר רחוק ממרכז בחינה, אבל היא דורשת עמידה בדרישות טכניות מחמירות: חיבור אינטרנט יציב, חדר שקט ומסודר בלי חומרים על השולחן, ומחשב שעומד בדרישות התוכנה.

חשוב לדעת שלא כל המוסדות מקבלים את גרסת הבית של המבחנים, וחלק מהרשויות לצורכי ויזה דורשות מבחן במרכז מוסמך בלבד. לכן, לפני שבוחרים את הפורמט, בדקו את הדרישות של כל מוסד שאליו אתם מגישים. מי שבוחר במבחן בבית צריך לבצע בדיקת מערכת מראש ולהכין את החדר יום קודם, כדי לא להיתקע בבעיה טכנית ברגע האמת.

תוקף הציון ותכנון לטווח ארוך

ציוני TOEFL ו-IELTS תקפים בדרך כלל לתקופה של שנתיים מיום הבחינה. מי שמתכנן להגיש מועמדות בעוד שנה או יותר צריך לקחת זאת בחשבון, ולוודא שהציון יהיה בתוקף בזמן ההגשה ולעתים גם בזמן תחילת הלימודים. כדאי לרשום ביומן את תאריך התפוגה ולתכנן בהתאם.

נקודה נוספת היא שליחת הציונים למוסדות. בשני המבחנים ניתן לבחור מוסדות שיקבלו את הציון ישירות, ולעתים יש מספר מוגבל של שליחות ללא תשלום נוסף. ריכוז רשימת המוסדות מראש יחסוך עלויות מיותרות.

לסיכום, אין מבחן אחד שהוא "קל יותר". יש מבחן שמתאים לכם יותר. בדקו את דרישות המוסדות, נסו מבחני דוגמה בשני הפורמטים ובחרו את זה שבו אתם מרגישים בנוח. עם הכנה ממוקדת ותכנון זמנים נכון, הדרך ללימודים בחו"ל תהיה חלקה הרבה יותר.